ערכים ומוסר בעת מלחמה באסלאם

 ערכים ומוסר בעת מלחמה באסלאם

כיצד גרם האסלאם להעלאת מוסר הלחימה, והציג בפני העולם תדמית אנושית ותרבותית במיוחד, השומרת על דמם, כבודם, זכויותיהם וכספם של אנשים?
עד כמה נכונים הדברים שמיצגים אלה הטוענים שהם מוסלמים לגבי לחימה וג'יהאד, ועד כמה דברים אלה קשורים לאסלאם?
 
ראשית: הלחימה באסלאם היא הגנתית בלבד.
אומר אלוהים הנעלה:
{وَقَاتِلُوا فِي سَبِيلِ اللَّهِ الَّذِينَ يُقَاتِلُونَكُمْ وَلَا تَعْتَدُوا إِنَّ اللَّهَ لَا يُحِبُّ الْمُعْتَدِينَ}
" הילחמו בשביל אללה באלה אשר יילחמו בכם, ואל תתקפו כי אללה אינו אוהב את התוקפנים."
אסור לנו לפתוח במאבק, או לתקוף אף אחד מכל סיבה שהיא, אלא שמותר להתגונן בלבד מפני תוקפנות.
 
שנית: המאבק יהיה מלחמה בין שתי מדינות או שתי ישויות שוות, ולא בין יחידים או קבוצות חמושות בשום שם כלשהו.. למדינה בלבד יש את הזכות להחליט אם תהיה מלחמה או יהיה שלום.
אלוהים אומר בקוראן:
:{فَإِمَّا تَثْقَفَنَّهُمْ فِي الْحَرْبِ فَشَرِّدْ بِهِمْ مَنْ خَلْفَهُمْ لَعَلَّهُمْ يَذَّكَّرُونَ * وَإِمَّا تَخَافَنَّ مِنْ قَوْمٍ خِيَانَةً فَانْبِذْ إِلَيْهِمْ عَلَى سَوَاءٍ إِنَّ اللَّهَ لَا يُحِبُّ الْخَائِنِينَ}
 "אם תפגוש אותם במלחמה, פזר אותם לכל עבר כדי להרתיע את אלה העומדים אחריהם, אולי יזכרו.  אם תפחד מבגידה מצד בעל-ברית, זרוק (בטל) להם את בריתם כפי שבגדו בך, כי אללה אינו אוהב את הבוגדים."
בהתאם לכך, תנועות המרד והמהפכה נגד מדינות הן תנועות הסותרות את תורת האסלאם, ופועלן הינו מעשה מושחת ומשחית שהאסלאם אינו מברך עליו, אלא דוחה אותו. והיום אנו רואים את תוצאותיהן של פעולות אלו על מדינות ערב ומדינות אסלאמיות שנהרסו בכאוס של מלחמה אקראית.
פועלן ואופן היווצרותן של תנועות חמושות, תחת כל סיסמה או אמונה, סותרים את תורתו של האסלאם, משום שהאסלאם מצווה על ציות למדינה ונאמנות לה, אם היא בוחרת במלחמה, אז הצבא שלה יילחם ואנשים יתגייסו לצבא הזה, ואם היא בוחרת בשלום, אז עליהם לציית גם כן. ולמרות שהמדינה צריכה לשקף את רצון העם, אלא שאסור לכל קבוצה שהיא לפעול לפי גחמותיה או נטיותיה. ידוע שלתנועות חמושות אין החלטה עצמאית, כי הן זקוקות לגורמים שיממנו אותן. גורמים אלו משתמשים בהם כדי לממש את רצונם, כך שהם הופכים אוטומטית לעובדים עבורם בצורה כזו או אחרת, ועבודתם לא תהיה לפי האינטירסים של העם או של המדינה.
 
שלישית: אסור לקחת שבויים או לחטוף, אלא אם כן במלחמה המתחוללת בפועל.. בשדה קרב.. ולא פשוט מצב של איבה בין שתי ישויות. 
אומר אלוהים הנעלה:
{مَا كَانَ لِنَبِيٍّ أَنْ يَكُونَ لَهُ أَسْرَى حَتَّى يُثْخِنَ فِي الْأَرْضِ تُرِيدُونَ عَرَضَ الدُّنْيَا وَاللَّهُ يُرِيدُ الْآخِرَةَ وَاللَّهُ عَزِيزٌ حَكِيمٌ}
"אין זה מורשה לנביא לקחת שבויים בטרם יהרוג מספר גדול מן האויבים. אתם רוצים את טובת העולם הזה, ואילו אללה רוצה (לכם) את טובת העולם הבא, כי אללה הוא העזוז החכם."
כלומר, אין לקחת שבויים אלא בסיטואציה של מלחמה בפועל.
 
רביעית: יש להרחיק מסגדים ומקומות פולחן מהקרבות, כך שלא יהפכו למקום של לחימה, עימות ושפיכות דמים.. צריך לשמור על כבודם ושלומם, כמקומות של פולחן וביטחון.
 אומר אלוהים הנעלה:
{وَلَا تُقَاتِلُوهُمْ عِنْدَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ حَتَّى يُقَاتِلُوكُمْ فِيهِ}
"אל תילחמו בהם במסגד הקדוש, אלא אם כן, יילחמו הם בכם בו"
אין לשגר ממסגדים לפעולות צבאיות, הפגנות או פעולות למען מטרות פוליטות או אחרות, וזאת לפי הוראת הנבא מוחמד עה"ש כשאמר:
"הרחיקו ממסגדיכם את הילדים, והמשוגעים, סַחַר מֶכֶר, מחלוקות, צעקות, הטלת עונשים, ושליפת חרבות."
 
 חמישית: אין להבדיל בערכים אלה בין היות ארועים אלה מתרחשים בארץ כבושה או אחרת, שכן תורת האסלאם היא תורה מקיפה המיושמת בכל מקום וזמן ובכל הנסיבות, ואין חוק חירום באסלאם שמשהה את תורותו ופסיקותיו אפילו באופן זמני.
 
לבסוף: אסור להלביש את מעשיהם של יחידים או קבוצות בלבוש הדת, במיוחד אם מעשיהם מנוגדים לתורתו של האסלאם הגדול.